שְׁמַלְצִירוּחַ תָּפַס לִי חָזָק אֶת הַשְּׂרוֹךְ וְאָמַר: "עֲצֹר, יוּבַל!
לֹא רָאִיתָ שֶׁכֻּלָּם הִצְלִיחוּ? וְאַף אֶחָד לֹא פִסְפֵס?
מָה יִקְרֶה אִם יַגִּיעַ תּוֹרְךָ וְהַכַּדּוּר לַשַּׁעַר לֹא יִכָּנֵס?
"לֵךְ מִפֹּה!" צָעַקְתִּי עַל שְׁמַלְצִירוּחַ, "תִּסְתַּלֵּק.
יָכֹלְתִּי לְהַבְקִיעַ גּוֹל,
לְאֶבְיָתָר לַעֲזֹר,
לְהַרְאוֹת לְאִמָּא שֶׁאֲנִי גִּבּוֹר,
וְאוּלַי אֲפִלּוּ לַעֲנוֹת לְרוּתִי הַגַּנֶּנֶת
תְּשׁוּבָה מְצֻיֶּנֶת.
אַתָּה גּוֹרֵם לִי לַחְשֹׁשׁ, שְׁמַלְצִירוּחַ,
לְפַחֵד וּלְהַרְגִּישׁ לֹא בָּטוּחַ."
אֲבָל שְׁמַלְצִירוּחַ מִמֶּנִּי כְּלָל לֹא הִתְרַגֵּשׁ,
אָמַר: "אֲנִי נִשְׁאָר פֹּה, וּבְקָרוֹב שׁוּב נִפָּגֵשׁ!"